נגישות אתר היא ההתאמות שמאפשרות לכל אחד להשתמש באתר: גם למי שרואה פחות טוב, למי שמשתמש בתוכנה שמקריאה את המסך, ולמי שגולש רק עם המקלדת. בישראל התקנות מחייבות מי שנותן שירות לציבור באינטרנט, למעט פטורים, לעמוד בתקן הישראלי 5568 ולפרסם הצהרת נגישות.
אתר נגיש הוא אתר שכל אחד יכול להשתמש בו. בישראל זו גם חובה בחוק.
נגיד שיש לכם מרפאה, ושלושה אנשים נכנסים לאתר כדי לקבוע תור:
שלב 1
הוא צריך להגדיל את הטקסט בלי שהדף יישבר, ולראות צבעים עם ניגודיות ברורה. טקסט אפור בהיר על רקע לבן הוא בשבילו דף ריק.
שלב 2
היא משתמשת בתוכנה שמקריאה את המסך בקול. כל תמונה חשובה צריכה תיאור, כל כפתור צריך שם ברור, וכותרות צריכות להיות כותרות אמיתיות ולא רק טקסט מודגש.
שלב 3
הוא עובר באתר רק עם המקלדת, מקש אחרי מקש. הוא צריך לראות בכל רגע איפה הוא נמצא, ולהגיע לכל כפתור ולכל שדה בטופס.
שלב 4
תקנות הנגישות לשירות מחייבות את מי שנותן שירות לציבור באינטרנט להנגיש אותו לפי ת״י 5568, ברמה AA. יש פטורים, למשל לעוסק פטור או לעסק שהמחזור השנתי הממוצע שלו לא עולה על ₪100,000, ולכן בודקים לפי המחזור.
שלב 5
חוק שוויון זכויות מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי בלי הוכחת נזק, בסכום שכתוב בחוק כ-₪50,000 ומתעדכן כל שנה לפי המדד. לפי התקנות, סטייה נחשבת הפרה רק אם נשלחה לעסק הודעה והוא לא תיקן תוך זמן סביר, ולא יותר מ-60 ימים.
שלב 6
בונים את האתר נגיש מההתחלה, מוסיפים כפתור נגישות וכותבים הצהרת נגישות. כפתור לבד לא מספיק: הוא לא מוסיף תיאור לתמונות ולא מתקן טופס שאי אפשר למלא עם מקלדת.
בקיצור: נגישות היא יותר לקוחות ופחות סיכון, וגם פשוט הדבר הנכון. רוב ההתאמות גם עוזרות לכולם: טקסט קריא, כפתורים ברורים וטופס פשוט נוחים לכל מי שנכנס, במיוחד בטלפון.
אלה לא מספרים לדוגמה, אלה הסעיפים עצמם, מקושרים לנוסח המלא. זה מידע כללי ולא ייעוץ משפטי, ומי שלא בטוח אם הוא חייב או פטור כדאי שיבדוק עם איש מקצוע:
| מה | מה כתוב | איפה |
|---|---|---|
| התקן | ת״י 5568 ברמה AA | תקנות 35 ו-35א |
| הצהרת נגישות | במקום בולט באתר, עם פרטי קשר לפניות על נגישות | תקנה 35ה |
| זמן לתקן אחרי הודעה | זמן סביר, ולא יותר מ-60 ימים | תקנה 35א |
| פטור | עוסק פטור, או מחזור שנתי ממוצע עד ₪100,000 | תקנה 35ו |
| פיצוי בלי הוכחת נזק | עד ₪50,000 בנוסח החוק, מתעדכן לפי המדד | סעיף 19נא |
מאיפה הגיע התקן? ת״י 5568 מבוסס על WCAG 2.0, ההנחיות הבינלאומיות לנגישות תכנים ברשת. לפי W3C, הגוף שכותב אותן, יש בהן שלוש רמות: A, AA ו-AAA, והתקנות בישראל דורשות את האמצעית.
יש עוד פטורים ודרישות מופחתות, למשל לאתרים ישנים של עסקים קטנים בתנאים מסוימים, או לתכנים שמשתמשים מעלים בעצמם. לכן לא מסתמכים על כלל אצבע, אלא בודקים את המקרה שלכם מול הנוסח. בהצהרת הנגישות כותבים מה הונגש ואיך פונים אם משהו לא עובד.
אצלנו כל אתר עולה עם הצהרת נגישות, תקנון ומדיניות פרטיות. עוד על הצד המעשי תמצאו במדריך נגישות אתרים.
1
גולשים באתר רק עם מקש Tab, מגדילים את הטקסט פי שניים בדפדפן, ובודקים שיש תיאור לתמונות החשובות. כל מקום שבו נתקעתם הוא מקום שבו מישהו אחר נתקע.
2
ניגודיות ברורה, כותרות מסודרות, שם לכל כפתור, טפסים עם תוויות וסימון ברור של המקום שבו נמצאים. אלה דברים שנבנים בתוך האתר, לא מודבקים מעליו.
3
עמוד שמסביר מה הונגש באתר, מה עוד לא, ואיך פונים בבעיה. מוסיפים קישור אליו בתחתית כל עמוד, ועונים לפניות בזמן. זה גם חלק ממה שהופך דף לדף ממיר: אף אחד לא נתקע בדרך לכפתור.
לא מחליפה בדיקה של מורשה נגישות, אבל תראה לכם מהר איפה עומדים:
המילה הפשוטה למעלה, והמונח שתשמעו מאנשי שיווק מתחתיה.
התקן הישראלי
התקן לנגישות תכנים באינטרנט שהתקנות בישראל מפנות אליו.
ההנחיות הבינלאומיות
ההנחיות לנגישות תכנים ברשת של ארגון W3C, שעליהן מבוסס התקן הישראלי.
הרמה שנדרשת
הרמה האמצעית מבין שלוש הרמות של WCAG, והיא זו שהתקנות דורשות.
תיאור לתמונה
משפט קצר שתוכנה מקריאה במקום התמונה.
תוכנה שמקריאה את המסך
תוכנה שמקריאה בקול את מה שמופיע באתר, למי שלא רואה.
כמה הטקסט בולט מהרקע
ההבדל בין צבע הטקסט לצבע הרקע. ככל שהוא גדול יותר, קל יותר לקרוא.
עמוד שמסביר מה נגיש באתר
עמוד שמפרט את ההתאמות שבוצעו, ואיך פונים בבעיית נגישות.
כפתור עם אפשרויות נגישות
תפריט שמאפשר למבקר להגדיל טקסט או לשנות ניגודיות. עוזר, אבל לא מחליף בנייה נגישה.
מי שאחראי על הנגישות בעסק
האדם שמטפל בפניות על נגישות, כשהעסק חייב למנות כזה לפי החוק.
ההתאמות שמאפשרות לכל אחד להשתמש באתר, כולל אנשים עם מוגבלות בראייה, בשמיעה או בתנועה.
עסק שנותן שירות או מידע על שירות לציבור באינטרנט חייב, אלא אם הוא פטור. התקנות פוטרות למשל עוסק פטור ועסק שהמחזור השנתי הממוצע שלו עד ₪100,000, ויש עוד פטורים בתנאים. זה מידע כללי, ובמקרה של ספק כדאי לבדוק עם איש מקצוע.
לא. הכפתור נותן כלים למבקר, אבל התקן עוסק באתר עצמו: תיאור לתמונות, ניווט במקלדת, ניגודיות וטפסים. את אלה בונים בתוך האתר.
עמוד באתר שמפרט אילו התאמות נגישות בוצעו ואיך יוצרים קשר בבעיית נגישות. התקנות דורשות לפרסם אותה במקום בולט.
לפי התקנות, אחרי שנשלחת לעסק הודעה, יש לו זמן סביר לתקן, ולא יותר מ-60 ימים. בינתיים צריך לתת לפונה דרך חלופית לקבל את השירות.
כל אתר שאנחנו בונים עולה עם הצהרת נגישות, תקנון ומדיניות פרטיות. שלחו לנו הודעה אם תרצו שנבדוק את האתר הקיים שלכם.
באלי דיגיטל, בניית אתרים ושיווק דיגיטלי. שלחו לנו הודעה, ונחזור אליכם.
מה אנחנו עושים: בניית אתרים נגישים · נגישות אתרים · מחירון